1. קודם כל – להבין למה לק ג'ל לא מחזיק

לפני שמדברים על "איך עושים נכון", צריך להבין איפה רוב העבודות נופלות. זה לא נועד להפחיד, אלא לתת לך תמונה מציאותית וברורה. בלי זה, את חוזרת על אותן טעויות שוב ושוב.

הסיבות העיקריות לכישלון של לק ג'ל:

• הכנת ציפורן לא מלאה – השארת שומן, לחות או פטריגיום על הציפורן.
• שימוש במנורת ייבוש חלשה, ישנה או לא תואמת לחומר.
• שכבות עבות מדי של בסיס/צבע/טופ – השכבה החיצונית נראית יבשה, אבל בפנים החומר חי.
• נגיעה בעור עם בסיס או טופ – החומר "יושב" על העור, לא נאחז בציפורן.
• חומרים לא יציבים או לא אחידים, במיוחד אם כל פעם מחליפים מותג אחר.
• שילוב בעייתי של ציפורן שומנית מאוד בלי התאמה של פריימר וטכניקה.

2. ציוד וחומרים – מה באמת חובה, ומה מיותר

אין צורך בארון מלא מוצרים כדי להגיע לתוצאה מקצועית. עדיף לעבוד עם ציוד וחומרים איכותיים, קבועים ומוכרים – מאשר להחליף חומרים כל הזמן.

ציוד בסיסי שחייב להיות על השולחן

• דוחף עור איכותי ופצירה 100/180 לעיצוב הציפורן.
• באפר עדין (180–220) לפתיחת ברק והכנת משטח אחיד.
• מנורת UV/LED מקצועית בעוצמה מספקת – לדוגמה אחת ממנות הייבוש של Elegant – מנורה יציבה עם עוצמה אחידה.
• פדיים נטולי סיבים וקלינר איכותי.
• מברשת לניקוי אבק (לא מגבת שמחזירה סיבים לנייל).

חומרים – הבסיס לכל עבודה

• פריימר מתאים – לרוב Acid Free, ובמקרים מסוימים פריימר חומצי לציפורניים קשות במיוחד.
• בסיס ג'ל איכותי, רצוי ללא HEMA לנוחות מקסימלית גם לבעלות עור רגיש.
• צבעי ג'ל מקצועיים – מסדרת ונליסה או בובה, לפי הסגנון שאת מחפשת.
• טופ ג'ל – מבריק או מאט, בהתאם לסגנון ולשימוש.
• שמן הזנה לקוטיקולה – לדוגמה שמן ההזנה של KOYO לתוצאה מקצועית בסיום העבודה.

ערכת ג'ל מוכנה – פתרון למי שלא רוצה "לפרק" הכל לחוד

אם את בתחילת הדרך, או פשוט רוצה לעבוד עם סט חומרים שנבדק כיחידה אחת, אפשר לבחור בפתרון של ערכות לק הג'ל של ונליסה . הערכות כוללות שילובי צבעים וחומרים שעובדים טוב יחד, וחוסכים התלבטויות על התאמות בין מותגים.

3. בחירת גוונים – איך לא ללכת לאיבוד

מעבר לשאלה "מה יפה עליי", יש גם שאלת כיסוי, פיגמנט ומהירות עבודה. חלק מהגוונים דורשים שכבה אחת, חלק שתיים־שלוש, וחלק מתאימים יותר לבנייה עדינה או ל-French.

עבודה עם ונליסה ובובה – איך לנצל את היתרונות של כל סדרה

• ונליסה: צבעים עשירים, פיגמנט חזקה, מגוון רחב של גוונים קלאסיים וטרנדיים. אפשר לראות את הכול בעמוד כל הגוונים של ונליסה .
• בובה: לוקים עדינים, ניודים ורודים, צבעי "בובה" ופרנץ' רך. מתאים מאוד ללקוחות שאוהבות מראה נקי ורך: כל הגוונים של בובה .

כשאת בוחרת גוונים לערכה ביתית או מקצועית, כדאי לבנות "סט בסיס": ניוד אחד, ורוד אחד, אדום אחד, כהה אחד (בורדו/חציל) ועוד גוון טרנדי מתחלף לפי עונה. כך תמיד יהיה לך מה להציע בלי להחזיק עשרות בקבוקים שאת כמעט לא נוגעת בהם.

4. הכנת הציפורן – שלב שאי אפשר לדלג עליו

זה השלב שהכי קל "להתעצל" בו – וזה בדיוק מה שמחסל את העמידות. המטרה היא להגיע למשטח נקי, יבש, ללא שומן, ללא פטריגיום וללא סיבים.

1. חיטוי הידיים והכלים: מתחילים רק אחרי שהידיים נקיות והכלים מחוטאים. זה חשוב גם לבריאות וגם לעמידות החומר.
2. עיצוב אורך וצורה: קיצור הציפורן ועיצוב הצורה (ריבוע, שקד, מרובע־עגול) עוד לפני שנוגעים בקוטיקולה.
3. דחיפת קוטיקולה: דוחפים בעדינות את הקוטיקולה לאחור עם דוחף עור. המטרה היא לחשוף את כל משטח הציפורן, גם את האזור הקרוב לעור.
4. ניקוי פטריגיום: זה החלק שרוב המתחילות מדלגות עליו. פטריגיום הוא שכבת עור דקה ש"מתלבשת" על הציפורן. אם לא מסירים אותה – הלק מתנתק יחד איתה. מנקים בעדינות בעזרת הצד החד של הדוחף או כלי ייעודי.
5. שיוף עדין של פני הציפורן: עם באפר/פצירה עדינה, בשיוף אחיד לכל אורך הציפורן עד שהברק נעלם. לא "חורצים" ולא פוצעים – רק שוברים את הברק.
6. ניקוי אבק: מסירים כל חלקיק אבק עם מברשת. לא להעביר אצבע על הציפורן – שומן מהעור חוזר לתוך העבודה.
7. דהידרציה: מנקים את כל הציפורן בעזרת קלינר או נוזל ייבוש. זה שלב קריטי במיוחד בציפורניים שומניות.

5. פריימר – מתי צריך, ואיך לא להגזים

פריימר הוא לא "דבק קסם" אלא שכבה שמכינה את הציפורן לקבל את הבסיס. שימוש מוגזם, או לא נכון, יכול ליצור יותר נזק מתועלת.

איך להשתמש בפריימר נכון?

• למרוח שכבה דקה מאוד – לא להשאיר שלוליות על הציפורן.
• להימנע ממגע עם העור – כמו כל חומר אחר.
• להתמקד באזור הקצה וסביב הקוטיקולה היכן שהפתיחות הכי נפוצות.
• לתת לפריימר להתנדף בהתאם להוראות – לרוב זה קורה תוך שניות.

בציפורניים שומניות במיוחד, אפשר לשלב פריימר מתאים כחלק קבוע מהעבודה. בציפורניים רגילות, לפעמים יספיק קלינר טוב והכנה נכונה – בלי להעמיס עוד שכבות.

6. בסיס – השכבה שמחזיקה את כל המבנה

הבסיס אחראי על החיבור בין הציפורן הטבעית לג'ל. אם הבסיס עבה מדי, דולף לקוטיקולה או לא מיובש עד הסוף – כל המצטבר מעליו ייפתח.

• לוקחים כמות קטנה ומפזרים אותה על הציפורן בתנועות "מריחה" ולא "שפיכה".
• נשארים במרחק קטן מהקוטיקולה – ואז מקרבים בעדינות עם המברשת, בלי לגעת בעור.
• אוטמים כבר עכשיו את הקצה החופשי (Free Edge).
• מייבשים לפי הזמן שהיצרן מציין – לא לקצר זמן כדי "לחסוך".

מי שעובדת עם בסיסים של מותגים כמו ונליסה כחלק מ- ערכות לק הג'ל של ונליסה נהנית מכך שהבסיס, הטופ והצבעים תוכננו לעבוד יחד, ולכן התנהגות החומרים צפויה יותר.

7. מריחת הצבע – שליטה, קצוות וקוטיקולה

כאן מגיע החלק ה"יצירתי", אבל עדיין צריך לשמור על כללים מקצועיים. ג'ל שנמרח עבה מדי, או עולה על העור, ייראה טוב אולי בתמונה הראשונה – אבל לא יחזיק.

כללים למריחה נקייה

1. עובדים עם כמות חומר מוגבלת – עדיף לחזור ולקחת חומר מאשר להציף את הציפורן.
2. מתחילים מהמרכז, פורשים את הצבע לכיוון הקצה ואז חוזרים לאזור הקוטיקולה בתנועות מדויקות.
3. אם צריך קו קוטיקולה חד – אפשר להשתמש במברשת דקה נפרדת כדי להגדיר את הקו אחרי מריחת השכבה הראשונית.
4. מייבשים כל שכבה בנפרד, לפי הזמן המתאים. לא "לייבש שתיים יחד" כדי לחסוך זמן.
5. לרוב, שתי שכבות דקות יתנו כיסוי מלא ואחיד. בגוונים מאוד בהירים/שקופים אפשר לשלב שכבה שלישית דקה.

8. טופ ג'ל – איטום, ברק והגנה

הטופ הוא "השכבת שריון" של הלק ג'ל. הוא מגן מפני שריטות, חומרי ניקוי ויום־יום, וגם נותן את הלוק הסופי – ברק גבוה או מאט מודרני.

• מורחים שכבה אחידה ודקה־בינונית, בלי "גבעות" ובלי שלוליות.
• מקפידים לאטום היטב את קצה הציפורן.
• מייבשים זמן מלא, בהתאם להוראות היצרן.
• אם מדובר בטופ עם שכבת פיזור – מנקים עם קלינר לאחר מכן. אם זה טופ ללא דביקות – לא נוגעים בו אחרי הייבוש כדי לשמור על הברק.

9. סיום נכון – טיפוח והנחיות ללקוחה

בסיום העבודה, יש עוד שני דברים שמשפיעים מאוד על איך שהלק ייראה וכמה זמן הוא יחזיק: טיפול בעור סביב הציפורן, וההנחיות שהלקוחה מקבלת הביתה.

• מוסיפים שמן קוטיקולה – למשל שמן ההזנה של KOYO – ומעסים בעדינות. זה מרכך את העור ומדגיש את המראה המטופח.
• מסבירים לא "לגרד" לקילופים ולא לפתוח פינות עם השיניים.
• ממליצים להימנע מחשיפה מוגזמת לחומרי ניקוי ללא כפפות.
• מעדכנים מה הזמן המומלץ למילוי/הסרה (בד"כ 3–4 שבועות).

10. טעויות נפוצות – והפתרון לכל אחת

• פתיחות בקצה אחרי כמה ימים: לרוב זה שילוב של אי אטימה בקצה, פריימר לא מדויק או שחיקת הציפורן אצל מי שעובדת הרבה עם מים וחומרי ניקוי. פתרון – להקפיד על אטימת קצה בכל שכבה, ולהסביר על כפפות.
• התרוממות באזור הקוטיקולה: כמעט תמיד קשורה לפטריגיום לא נקי, נגיעה של החומר בעור או מריחה רחוקה מדי שיוצרת "שפת מדרגה". פתרון – ניקוי פטריגיום יסודי, עבודה צמודה אך נקייה מהעור.
• בועות אוויר: ערבוב אגרסיבי של החומר בבקבוק, או מריחה מהירה מדי עם הרבה חומר. פתרון – לגלגל בעדינות את הבקבוק, לעבוד בתנועות אחידות ולחזור על השכבה אם צריך.
• קימוטים בג'ל: שכבה עבה מדי, במיוחד בצבעים פיגמנטיים כהים. פתרון – שתי שכבות דקות, ייבוש מלא ביניהן.
• תחושת "צריבה" במנורה: שכבות עבות מדי, ציפורן דקה מאוד או מנורה חזקה. פתרון – שכבות דקות, אפשר להוציא ולהחזיר את היד למנורה, וליידע את הלקוחה מראש.

11. כמה זמן לק ג'ל באמת אמור להחזיק?

בעבודה נכונה, עם חומרים איכותיים, לק ג'ל אמור להחזיק לרוב בין 3 ל-4 שבועות. אצל חלק מהנשים – במיוחד עם ציפורניים שומניות מאוד או עבודת ידיים מאסיבית – הזמן יתקצר מעט, אבל עדיין לא אמורה להיות פתיחה אחרי ימים בודדים.

אם אצלך יש פתיחות קבועות אחרי שבוע – זו נורת אזהרה. צריך לבדוק: האם את מנקה פטריגיום עד הסוף? האם המנורה מתאימה לחומר? האם את מורחת שכבות דקות? ברגע שמטפלים בשרשרת הזו, פתאום הלק "מחליט" להחזיק – ולא במקרה.

12. בונוס – איך להסיר לק ג'ל בצורה שלא תהרוס את הציפורן

כל מה שעשית נכון במריחה, אפשר להרוס בהסרה אגרסיבית. קילוף בכוח מוריד גם שכבות מהציפורן עצמה ויוצר תחושת "ציפורן שרופה".

• משייפים את שכבת הטופ בעדינות, עד שהברק יורד.
• מניחים פדים עם אצטון ייעודי (או רימובר) ומעט ג'ל רימובר אם את עובדת איתו.
• עוטפים היטב בנייר כסף ונותנים לחומר לעבוד לפי ההוראות.
• מסירים בעדינות עם דוחף – לא לגרד בכוח מה שלא השתחרר.
• אם נשארות שאריות דקות – משייפים בעדינות עם באפר ולא "תולשים".